איך להתגבר על חרדת מבחנים

הסבר פשוט, שיעור וידאו מלא

הרבה תלמידים יודעים את החומר בבית ונתקעים דווקא במבחן. זו לא עצלנות ולא חוסר ידע, זו חרדת מבחנים, ואפשר לעבוד איתה.
בדף הזה תמצאו את החלק הראשון של היחידה, בחינם וללא הרשמה: שיעור וידאו של שירה תודר, מצטיינת ארצית ומורה למתמטיקה, והסבר כתוב מלא. מתאים להורים ולתלמידים.

חרדת מבחנים | חלק א'

חינם וללא הרשמה (10 דקות)

אהבתם את השיעור?

זה אחד מחמישה שיעורי התמודדות עם חרדת מבחנים.
בונוס שמגיע יחד עם כל 63 שיעורי כיתה ז’ במערכת המלאה שכוללת חוברות תרגול ופתרונות מלאים מצולמים, בפחות ממחיר של שני שיעורים פרטיים.

לא בא לכם לצפות?

הנה השיעור בכתב

מהי חרדת בחינות?

חרדת בחינות היא תחושת פחד חזקה שמגיעה לפני המבחן ובזמן המבחן עצמו. היא מתבטאת במגוון רגשות ותחושות גופניות, שמגיעים בעקבות המחשבות שלנו והתפיסה שיש לנו על מבחנים, על עצמנו ועל הסביבה. החרדה מעוררת רגשות שליליים כמו פחד, תסכול, בושה, אכזבה ועצב, וגם תחושות בגוף: רעד, כאב בטן, הזעה, דופק מוגבר ועוד.

אם אתם מזהים את התיאור הזה אצלכם או אצל הילד שלכם, הדבר הראשון שחשוב לדעת: זה נורמלי, זה מוסבר, ואפשר לעבוד עם זה. בדיוק בשביל זה קיימת היחידה.

מה בעצם קורה בגוף? מערכת האזעקה

אפשר לחשוב על החרדה כמו על מערכת אזעקה של הגוף. בכל פעם שהמוח חושב שאנחנו בסכנה, החרדה מופעלת. המנגנון הזה נוצר כדי לשמור עלינו: לעורר אותנו להילחם או לברוח מסכנות ממשיות, וכשהסכנות היו חיות טורפות או שודדים, הוא היה יעיל מאוד.

כשהגוף בחרדת בחינות, המוח מאמין שיש סכנה אמיתית, ומפעיל מערכת שנקראת “הילחם או ברח”. הכל מתחיל באיתות מאזור במוח שנקרא אמיגדלה, ומשם עובר למערכת העצבים הסימפתטית: הלב פועם חזק כדי לשלוח דם לשרירים, הנשימות נעשות שטוחות, ומערכת העיכול עוצרת כדי לשמור אנרגיה. הגוף עושה הכל כדי שנהיה מוכנים להילחם או לברוח. הוא פשוט לא יודע שמולנו יושב טופס מבחן, לא סכנה אמיתית.

ושתי עובדות מרגיעות שחשוב לזכור: כל מה שקורה בגוף בזמן חרדה הוא נורמלי וקשור למנגנון הזה, והתחושות עוברות מעצמן תוך כמה דקות, כשהמוח רואה שאין סכנה. זה טבעי, וזה זמני.

לא כל חרדה מפריעה: התרגשות חיובית מול חרדה שלילית

יש סוגים שונים של חרדה. יש חרדה חיובית, שנחווית כהתרגשות: פרפרים בבטן, ציפייה, התכוננות. ההתרגשות הזאת דווקא מעוררת אותנו, הופכת אותנו למרוכזים וממוקדים, ומחזקת את תחושת האחריות ואת הרצון להצליח. ויש חרדה שלילית, שנחווית כאיום ממשי ומביאה איתה פחד, חוסר אונים ותחושות גופניות קשות. ההבדל בין השתיים הוא בדיוק מה שהיחידה הזאת מלמדת לזהות.

איך יודעים אם זו באמת חרדת בחינות?

לא כל אי נוחות לפני מבחן היא חרדת בחינות, וגם לא כל כישלון במבחן. לפעמים פשוט לא נעים להיבחן: מזיעים, זזים בכיסא, מתרגשים, אבל הציון תואם את רמת הידע. ולפעמים לא מצליחים במבחן מסיבות אחרות לגמרי: לא התכוננו, יש לקויות למידה שמקשות על הלמידה, או פשוט חוסר חשק.

אז איך מבדילים? שני פרמטרים. הראשון, תזמון: חרדת בחינות מורגשת קצת לפני המבחן, בזמן המבחן וקצת אחריו, לא בכל זמן אחר. השני, פער: אם יש פער בין מה שהתלמיד יודע ושולט בו בבית לבין הציון שיוצא במבחן, זה סימן מובהק. יודעים את החומר ונתקעים דווקא בטופס, זו התמונה הקלאסית.

הכלי הראשון: התבוננות עצמית

הצעד הראשון בהתמודדות הוא התבוננות עצמית: לשים לב למחשבות שעוברות בראש, לדרך שבה אנחנו מדברים אל עצמנו, לרגשות שמתעוררים ולהתנהגות שלנו. ככל שנשים לב למחשבות, נוכל לאט לאט להחליף מחשבות ואמונות שליליות במחשבות שתומכות בנו ומחזקות אותנו, ולהוסיף לקול הפנימי שלנו קול שמעודד.

בשיעור יש גם תרגיל מעשי, אישי ובלי תשובה נכונה או לא נכונה: מדמיינים יום לפני מבחן גדול שקובע ציון בתעודה, ורושמים לפחות 2 מחשבות שעולות (“אין לי סיכוי להצליח”? “אני לרוב מצליח”?), 2 רגשות (פחד, בושה, ציפייה, תסכול) ותחושות גוף (הזעה, דופק, נשימות מהירות). ואז חוזרים על אותו תרגיל בדמיון של רגע חלוקת הטופס בכיתה. המודעות הזאת היא נקודת ההתחלה של כל השינוי.

מה למדנו בחלק הראשון, ומה הלאה?

למדנו שחרדה היא מנגנון נורמלי שנועד לשמור עלינו, מערכת האזעקה של הגוף. למדנו שהמוח מפרש מבחן כסכנה ומפעיל את תגובת “הילחם או ברח” עם כל תחושות הגוף שלה. למדנו שיש חרדה חיובית שמעוררת וממקדת, ויש חרדה שלילית. למדנו להבדיל בין חרדת בחינות אמיתית לבין אי נוחות רגילה או קשיים אחרים, לפי התזמון והפער. ולמדנו שהתבוננות עצמית היא הכלי הראשון.

זה חלק א’ מתוך 5. בחלקים הבאים של היחידה, שנמצאים במערכת המלאה, ממשיכים מהזיהוי אל הכלים המעשיים להתמודדות. ואם הנושא מעסיק אתכם בבית, שווה לצפות בשיעור ביחד, הורה וילד, ולעשות את התרגיל שניכם.

תמונה של שירה תודר

שירה תודר

את השיעור כתבה שירה תודר, לא AI (בינה מלאכותית). שירה מייסדת שפת המספרים, מצטיינת ארצית ומורה למתמטיקה עם ניסיון של 20 שנה.

מה עוד לומדים ביחידת הבונוס
"איך להתגבר על חרדת מבחנים"?

השיעור שצפיתם בו הוא חלק 1 מתוך 5 חלקים ביחידה.

היחידה מכילה במערכת המלאה:

חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד · חלק ה

יחידת הבונוס כולה כלולה במערכת המלאה של כיתה ז’.

רוצים להתאמן בתנאי מבחן?

הכנו 10 מבחנים לדוגמה במתמטיקה לכיתה ז’, לכל נושא ולכל חלון הערכה, בשתי רמות,
עם טבלת תשובות ופתרונות מלאים.
מתאמנים בתנאי מבחן בבית, ומגיעים לכיתה רגועים.

המלצות ומילים טובות

לומדים מתמטיקה בגובה העיניים

כיף להכיר!

שירה תודר, מייסדת “שפת המספרים”, מצטיינת ארצית במתמטיקה ומורה עם ניסיון של שנים בהוראה פרטית. את המערכת בנינו מתוך שליחות אחת: להנגיש את המתמטיקה לכל הילדים. השיטה של שירה הופכת את המתמטיקה לשפה פשוטה וברורה, עם דוגמאות מחיי היומיום, משחקים ואתגרים שמחזקים את הביטחון. כי המטרה היא לא רק ללמד מתמטיקה, אלא לגרום לתלמידים להבין, להצליח ולהרגיש בטוחים בעצמם.

שירה תודר, מורה למתמטיקה

לומדים מתמטיקה
בגובה העיניים

התוכנית המלאה: כל מה שלומדים בכיתה ז', שיעור אחר שיעור

מה שראיתם למעלה הוא שיעור בונוס של התמודדות עם חרדת מבחנים.
הנה מה שלומדים בכיתה ז' עצמה:

רוצים את כל החומר של כיתה ז' במקום אחד?

מה שראיתם בשיעור הזה מחכה לכם
בכל אחד מ-63 השיעורים של המערכת:

297 ₪ חד פעמי

אנחנו כל כך בטוחים שתמצאו ערך במערכת, שאנחנו מציעים החזר כספי מלא תוך 14 יום אם תחליטו שזה לא בשבילכם.
אין התחייבות כי חשוב לנו שתישארו רק אם זה באמת מתאים לכם.

שאלות ותשובות

זה מתאים להורים או לתלמידים?

לשניהם, ובאמת. השיעורים מדברים אל התלמידים בגובה העיניים, אבל הורים שצופים מבינים פתאום מה עובר על הילד לפני מבחן ואיך אפשר לעזור בלי להוסיף לחץ. הכי טוב: לצפות יחד, ולתת לשיחה לקרות לבד.

באמת חינם, בלי הרשמה ובלי פרטים. זה החלק הראשון מתוך 5 חלקים ביחידה על חרדת מבחנים, והיחידה המלאה מגיעה כבונוס עם מערכת שפת המספרים. אנחנו מאמינים שאחרי שתראו את הגישה של שירה, תבינו לבד אם זה מתאים לכם.

היחידה נותנת כלים מעשיים שעוזרים לרוב התלמידים: להבין מה קורה בגוף, לזהות את המחשבות שמפריעות, ולהגיע למבחן רגועים יותר. חשוב לומר ביושר: היא לא תחליף לטיפול מקצועי. אם החרדה משתלטת על תחומים נוספים בחיים או פוגעת בשגרה, שווה לפנות במקביל גם לגורם מקצועי.

יש לך עוד שאלות? נשמח לענות!